עבור לתוכן

Air

מנהל קטגוריית דיון וייעוץ & מפקח דיסקורד & GI
  • הודעות פעילות

    4,628
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי זכייה

    5
  • נקודות

    2,574 [ שלח נקודות ]

Air זכייה האחרונה בתאריך 25 ביוני

ל- Air היה את התוכן הפופולרי ביותר!

3 עוקבים

אודות Air

  • יום הולדת 05/03/1994

פרטים אישיים

  • שם
    בני
  • עיר מגורים
    ליד ירושלים
  • תחומי עיניין
    לגלוש
  • עיסוק
    מדריך
  • מין
    זכר

פרטים במשחק

  • שם במשחק
    beniGI
  • סוג שחקן
    לוחם
  • גילדה
    Mefakhim
  • תפקיד בגילדה
    חבר בגילד

מבקרים אחרונים

12,130 צפיות בפרופיל

ההישגים של Air

  1. אשכול דיון השבוע בפורום דיונים ומה שבראש הסבר על אתגר דיון השבוע אשכול דיון השבוע שנבחר הוא: -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -/\- אף אחד אשר הועלה ופורסם ע"י ומקבל את תואר "דיון השבוע", ובנוסף לכך: >120 נקודות & 2 ימי ווינר< מתנת פורום דיונים ומה שבראש חפרן השבוע הסבר על אתגר חפרן השבוע חפרן השבוע שנבחר הוא: -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -/\- לצערי גם כאן לא נבחר חפרן השבוע המשתמש שיקבל את תואר "חפרן השבוע", יזכה גם ב: >200 נקודות & 4 ימי ווינר< מתנת פורום דיונים ומה שבראש שיהיה בהצלחה לכולם בשבוע הבא ושבוע טוב! בברכה, מנהל קטגוריית דיון ויעוץ.
  2. אשכול משקיען השבוע בפורום חדשות ואקטואליה מה צריך לעשות כדי לקבל משקיען השבוע? בשביל לקבל משקיען השבוע צריך לפרסם כמה שיותר כתבות, ולהיות פעיל בפורום הזה במשך השבוע לפתוח כתבות מעניינות ועדכניות והכי חשוב לשמור על חוקי הפורום. המשתמש שהכי ישקיע יקבל משקיען השבוע. משקיען השבוע שנבחר הוא: -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -/\- לצערי לא נבחר משקיען השבוע מצער אותי לראות שכמות ההשקעה הייתה מאוד קטנה ושואפת לאפסית בפורום. המשתמש שיקבל את תואר "משקיען השבוע", יזכה גם ב: >200 נקודות & 4 ימי ווינר< מתנת פורום חדשות ואקטואליה כתבת השבוע כתבת השבוע שנבחרה היא: -|- -|- -|- -|- -|- -|- -|- -/\- לצערי גם כאן לא נבחרה כתבת השבוע המשתמש שיקבל את תואר "כתבת השבוע", יזכה גם ב: >120 נקודות & 2 ימי ווינר< מתנת פורום חדשות ואקטואליה מקווה שהשבוע שיבוא תהיה יותר הענות לאתגרים.. שיהיה בהצלחה לכולם בשבוע הבא ושבת שלום לכולם! בברכה, מנהל קטגוריית דיון ויעוץ.
  3. הארנק הדיגיטלי Novi היה אמור לתמוך במטבע הקריפטו של מטא, Diem, שמעולם לא הושק ובתחילת השנה נמכר לבנק Silvergate. הארנק ייחסם לשימוש בהמשך החודש וייסגר לחלוטין בתחילת ספטמבר. על אף הכישלון של הפרויקט, לא מדובר במילה האחרונה של מטא בכל הקשור לבלוקצ'יין זה סופו של כל ארנק? ענקית הטכנולוגיה מטא הודיעה בסוף השבוע כי היא סוגרת באופן רשמי את הארנק הדיגיטלי Novi. הארנק, שהושק בשנת 2019 כחלק מפרויקט הקריפטו של החברה, ייחסם לשימוש ולהוספת כסף החל מ-21 ביולי, וסגירתו המלאה תתרחש ב-1 בספטמבר. מטא ביקשה מהמשתמשים למשוך את כספם "בהקדם האפשרי", והודיעה שתנסה להחזיר כסף למשתמשים שלא ירוקנו את הארנק שלהם בזמן. הייעוד המקורי של Novi היה לאחסן בין היתר את Diem, מטבע הקריפטו של מטא. השאיפה של החברה הייתה לשווק את Novi כארנק משתלם עבור מחזיקי Diem, כשהבטיחה שבעלי המטבע יוכלו לאחסן ולבצע העברות קריפטו עם המטבע בחינם כל עוד הם יאחסנו אותו ב-Novi. הבטחות אלו לא יצאו לפועל עקב קשיים רגולטוריים. בשנה שעברה Novi הושק בארה"ב ובגואטמלה, כשהוא תומך במטבע קריפטו אחד בלבד - Paxos, שצמוד לדולר האמריקאי. Novi מעולם לא התקבל בדעות חיוביות, וחברי הסנאט בארצות הברית אף דרשו ממטא לסגור אותו כבר בחודשים הראשונים לאחר שהוצג, בטענה שאי אפשר לסמוך על מטא בכל הקשור לניהול פלטפורמות מסחר בקריפטו. על אף ש-Novi הצליח לשרוד עד עכשיו, כבר בתחילת השנה ניתן היה לראות את הסימנים לדעיכת פרויקט הקריפטו של מטא, כאשר החברה מכרה את כל הנכסים של פרויקט Diem לבנק Silvergate, שמתמקד בקריפטו, בעסקה המוערכת בכ-200 מיליון דולר. יחד עם זאת, זהו ממש לא הסוף של מטא בכל הקשור לקריפטו ולנכסים דיגיטליים. החברה כבר החלה לבדוק במדינות נבחרות תמיכה ב-NFT בפייסבוק ובאינסטגרם. כמו כן, לפני כשלושה חודשים דווח כי במטא עובדים על מטבע דיגיטלי חדש, המכונה "Zuck Buck" - אולם כאן מדובר בפרויקט שלא יהיה מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. בנוסף לכך, בהצהרה שמסר בחודש שעבר מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, נרמז שהחברה עשויה להציג בקרוב ארנק דיגיטלי חדש, שיאפשר למשתמשים לנהל ולאחסן נכסים דיגיטליים כגון בגדים וחפצים שונים בהם יוכלו המשתמשים להשתמש בפלטפורמות המטאברס השונות שהחברה מפתחת בימים אלה. מקור
  4. לפי חוץ ההייטק הישראלי משדר עסקים כרגיל. הפיטורים עדיין מינוריים בהשוואה למתרחש בארה"ב, יוניקורנים חדשים ממשיכים להיוולד גם אם בקצב איטי יותר, גיוסי הון "רגילים" לא חסרים כלל והמסעדות בריכוזי הייטק עמוסות בצהריים. אלא שמאחורי הקלעים המצב בשטח מבעבע. "כלכליסט" בחן שלושה מדדים שמאותתים על כך שיוני היה חודש של מפנה באקו־סיסטם המקומי ומפלס הלחץ עלה מאוד. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה חדה בעסקאות סקנדרי של עובדי חברות הייטק, וגם אנג'לים שמשקיעים בסבבים מוקדמים שכבר לא ממתינים לחיזורי הקרנות כדי למכור את המניות, אלא יוזמים את הפניות בעצמם ומוכנים למכור את המניות שלהם הרבה מתחת לשווי החברה בגיוס האחרון. הוא בא לידי ביטוי בירידה חדה במספר של משרות פתוחות כפי שמתפרסם באתרי החברות. בחדרי החדרים של היזמים וקרנות הון סיכון זה מתבטא בחזרתם של תנאים דרקוניים להסכמי השקעה. תנאים, שכפי שמעידים בתעשיית ההון סיכון, לא נראו כאן יותר מחמש שנים, מאז שהכוח עבר למייסדים על חשבון המשקיעים. כל השינויים האלה נסתרים בינתיים מן העין הציבורית ואפילו לא גלויים לרבים מן העובדים בתעשייה. הם מאפשרים לבכירי התעשייה להתעקש שעיתונאים הם במקרה הטוב "רואי שחורות", ובמקרה הפחות טוב "שמחים לאיד", אבל בסופו של דבר, אם לא יקרה נס בכלכלה האמריקאית או בוול סטריט בחודשים הקרובים, השינויים יורגשו באופן רוחבי וישפיעו על כל המגזר. בשלב זה הלחץ מבעבע בעיקר מתחת לפני השטח ולכולם יש אינטרס לשמור אותו כך. או כפי שניסח זאת איש הון סיכון ותיק בשבוע שעבר: "מה שהיזמים והמשקיעים הכי פחות רוצים עכשיו זה להיפגש, כי אם ייפגשו הם יצטרכו לדבר על שווי החברה המעודכן ואת זה אף אחד לא רוצה לעשות". אם בשנתיים האחרונות חיזרו קרנות סקנדרי שמתמחות ברכישת מניות בחברות הייטק מעובדים וממשקיעים קטנים, הרי שבחודשים האחרונים הגלגל התהפך. בשנים האחרונות עובדי החברות שיצאו לגיוסים גדולים לא מיהרו למכור מניות במסגרת הסקנדרי מתוך הנחה כי בסיבוב הבא השווי יעלה עוד. לעתים נוצרו מצבים אבסורדיים בהם מנהלי החברות משכנעים את העובדים הזוטרים לממש ולו חלק מהמניות כדי לפזר את הסיכון. קרנות שמתמחות בסקנדרי חיזרו אחרי העובדים, אך עם הצלחה מועטה. עכשיו, המצב השתנה. לפי מידע שהגיע ל"כלכליסט", עובדים רבים שרואים את מה שקורה לשווי חברות ההייטק בוול סטריט מצד אחד ומצד שני מודעים להתחייבויות הפיננסיות שנטלו בתקופת הגאות, יוזמים בעצמם עסקאות סקנדרי. אלה נעשות אמנם בתיאום ובאישור של ההנהלות, אך נעשות ברמות שווי נמוכות מאשר בגיוסים האחרונים. כך למשל, בפאנדבוקס, אחד היוניקורנים החדשים יותר בישראל, שהשלים גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר בנובמבר האחרון, נעשו באחרונה מכירות מניות לפי שווי הנמוך ב־20%. בסייסנס, יוניקורן נוסף שהוערך בגיוס האחרון במיליארד דולר, מכרו עובדים רבים את המניות לפי שווי של הנמוך ב־20%־10% ממיליארד דולר. עובדי איטורו שהבינו שהחברה כבר לא תונפק לפי שווי של 10 מיליארד דולר בזמן הקרוב, מימשו בעסקאות שקטות לפי שווי של 5־3.5 מיליארד דולר. "כמות הפניות אלינו זינקה ב־30% בחודשים האחרונים מצד העובדים וביוני התחילו להגיע גם האנג'לים שהשקיעו בשלבים מוקדמים. עכשיו יש לי על השולחן כ־50 עסקאות לרכישת מניות, לאחר שבחודשים האחרונים בחנו יותר מ־100 חברות. לא כולם עדיין ירדו לקרקע המציאות בכל הקשור לשווי, אבל העובדים מתחילים להבין שעדיף ציפור אחת ביד", מאשר את המגמה מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments. "העסקאות הנפוצות עם העובדים נעשות בהנחה של 15%־10% מהשווי בסבב הקודם, בממוצע מדובר ב־10,000 מניות לעובד ובמקרים של אנג'לים זה יכול להגיע גם ל־5%־2% מהחברה. מה שבולט היום זה הפאניקה והרצון של העובדים להציל כמה שיותר לפני שהשווי יורד עוד, בלא מעט מקרים מגיעות אלינו קבוצות של עובדים שמתארגנים ומציעים כך חבילת מניות משמעותית יותר בחברה. "בזמן האחרון התחלנו לקבל פניות גם מעובדים בכירים יותר וגם ממשקיעי ארלי סטייג, אבל הרוב זה עדיין עובדים ועובדות צעירים יחסית סביב גילאי השלושים, עם ילד או שניים שצריכים לעמוד בהתחייבויות שנטלו. כבר אין להם מיליונים, אבל ברוב העסקאות שעשינו עדיין היה מדובר בכמה מאות אלפי דולרים לעובד", הוא מוסיף. לפי האתר של קרן אמפילדס היא מחזיקה במניות של יוניקורנים מוכרים כגון ורביט, ויה, טראקס, אופן ווב, סטורדוט וסייבריזן שקיימה סבב סקנדרי לעובדיה לפני מספר חודשים. לדברי צ'מסי, בעבר היה מורכב יותר לבצע עסקאות סקנדרי עם עובדים בודדים משום שההנהלות התנגדו לכך. קרנות מהסוג שמנהל צ'מסי לרוב לא מחזיקות בעצמן לאורך זמן במניות, אלא מוכרות אותן הלאה למשקיעים. במקרה כזה, עשויה למצוא את עצמה החברה הפרטית עם בעלי מניות חדשים שהיא כלל לא מכירה. "היום היזמים והמנהלים משתפים פעולה כי גם מבחינתם זה נוח, כי לעתים סקנדרי יכול להיות תחליף להעלאת שכר. כמו כן הם מבינים את הלחץ של העובדים שרואים שההנפקות נדחות וכך גם הסבבים הפרטיים ורוצים לעודד אותם". אם בשנים הטובות כמעט בכל סבב היה מרכיב סקנדרי של כ־20% מסך הגיוס, הרי שהיום מאז התייקרות הכסף, המשקיעים מעדיפים שכולו ייכנס לקופת החברה. את עסקאות הסקנדרי הנקודתיות שומרות החברות כסוד כמוס משום שהן מהוות איתות לשווי האמיתי של החברה כיום, מספר שאף אחד לא באמת רוצה לראות כתוב. אם מדברים על גיוסי הון ורמות שווי, גם כאן הפסאדה יכולה להיות מטעה מאוד. יותר ויותר אנשי הון סיכון מעידים בחודשים האחרונים חזרו להסכמי השקעה שנחתמים סעיפי הגנה על המשקיעים שנכנסים כעת. מדובר בתופעה שהיתה מקובלת עד לפני כחמש שנים, אך מאז הגאות המחודשת בהשקעות בהייטק ב־2015 היא נעלמה, כאשר הכוח עבר ליזמים. כעת המטוטלת זזה בחזרה לטובת המשקיעים ואלה מנצלים את המצב, עד כדי כך גיוס שלעתים נראה כמו גיוס הון מרשים, טומן בחובו מעין תשלום ריבית למשקיעים ובעיקר גם במקרה של אקזיט נאה לא יותיר כמעט דבר ליזמים שלא לדבר על עובדי החברות. מרבית האירועים של הוספת סעיפי העדפה בהסכמי השקעה מתרחשים בגיוסים בשלבים מתקדמים יחסית, אחרי שהחברות כבר הוערכו במאות מיליוני דולרים. "השוק עובר התאמות. זה התחיל בירידות בשווי, המשיך בירידה בכמות העסקאות ועכשיו כבר נוצרים מצבים בהם קיים פער גדול מדי בין השווי בגיוס הקודם לשווי שהמשקיעים מוכנים לתת לחברה עכשיו. במצב כזה במקום לעשות גיוס בשווי נמוך יותר (דאון ראונד, מה שדורש גם מקרנות לרשום ירידת ערך ־ ס"ש) מחפשים דרכים יצירתיות למנגנוני פיצוי על הסיכון למשקיע האחרון שנכנס עכשיו. אנחנו עוד לא עשינו עסקאות כאלה, אבל אני שומעת על יותר ויותר בשוק", אומרת ל"כלכליסט" נטהלי רפואה, שותפה מנהלת בקרן ויולה צמיחה. המנגנון "האלים" ביותר הוא מה שמכונה דיבידנד, למרות שבפועל מדובר במכשיר שמזכיר יותר חוב. מכיוון שלרוב מדובר בהשקעה בחברות לא רווחיות, הרי שלא מדובר בחלוקת רווחים במובן המקובל של המונח דיבידנד אלא בקבלת הדיבידנד המצטבר במקרה של אקזיט. לשם המחשה, יכול להיווצר המצב הבא: קרן שמשקיעה 100 מיליון דולר בחברה מסכמת איתה על דיבידנד של 12% בשנה (מדובר במקרה אמיתי של השקעה). הדיבידנד מחושב חשבונאית ואת התשלום יקבל המשקיע במעמד של אקזיט בצורה מצטברת, כך שאם למשל החברה תימכר בעוד חמש שנים, מדובר יהיה בכ־170 מיליון דולר. סכום זה יתווסף לחלקו היחסי של המשקיע בעוגת המניות של החברה, כך שאם האקזיט הוא מכירה לפי שווי של 500 מיליון דולר, יותר מחצי מסכום עשוי להגיע לבעל מניות אחד, לפני שהיזמים שלא לדבר על העובדים יראו אפילו דולר אחד. כוכבית אלימה נוספת נושאת את השם participating preferred שנותנת למשקיע האחרון שנכנס עדיפות על פני כל יתר המשקיעים שהיו בסבבים המוקדמים. בעוד שמשקיעי הסבבים המוקדמים יקבלו במקרה של אקזיט החזר בהתאם לחלקם היחסי בחברה, הרי שאותו משקיע יקבל חלק גדול יותר שיכול לנוע בין פי שניים ואפילו עד פי חמישה במקרים קיצוניים על הכסף שהשקיע. גם במקרה כזה, יכול להיווצר מצב בו רוב הכסף מהאקזיט ילך לאותו משקיע שנכנס אחרון ולכן לכאורה הסתכן פחות מהמשקיעים שליוו את החברה משלביה המוקדמים. אגב, בסבבי גיוס לחוצים במיוחד, משקיע יכול לדרוש גם דיבידנד וגם הבטחת החזר של פי שניים או פי שלושה על הכסף. מנגנון עדין מעט יותר הוא גיוס ה־SAFE, שהבליח לרגע גם בתחילת הקורונה, אך נעלם במהירות. כאן מדובר בהלוואה ללא ריבית שניתנת להמרה למניות לפי שווי שייקבע בעתיד. היתרון כאן הוא שחברה יכולה לקבל כסף מבלי להגיד לפי איזה שווי נעשה הגיוס. השווי ייקבע בסבב הגיוס הבא, בשאיפה שיהיה כזה, ואז המשקיע שמזרים כעת את הכסף במסגרת SAFE יוכל לקבל מניות בחברה בהנחה של 50%-15% מהשווי בגיוס. אם בטווח הזמנים שנקבע, החברה לא יוצאת לגיוס, ההמרה תיעשה לפי השווי בגיוס האחרון של החברה. אף שכיום יותר ויותר בנקים וקרנות שמתמחות באשראי מנסות לשכנע את הסטארט־אפ ליטול חוב, מרבית היזמים בכל זאת מעדיפים גיוס הון כי בתעשיית ההייטק גיוס חוב הוא סימן לכך שקרנות הון סיכון לא רצו להשקיע בך. רפואה סבורה כי למרות התנאים הדרקוניים לעתים שנכנסים בתקופות הקשות להסכמי ההשקעה, עדיף לגייס כך ולא בחוב. "אני אישית פחות אוהבת לקחת חוב בתקופות המלחיצות כי צריך לעמוד בתשלומים ובתקופה של חוסר ודאות לא כדאי להיכנס לסיטואציות כאלה. עדיף לעשות עוד סיבוב באותו שווי ולהימנע מחוב או מסיבוב עם התניות קשות שמאפשר להראות עלייה בשווי", אומרת רפואה, ומוסיפה כי גם אם הוכנסו הרבה כוכביות להסכם ההשקעה, בסבב הגיוס הבא בתקופה טובה יותר אפשר לנקות אותן החוצה. "לרוב להתניות הקשות יש הגבלת זמן ולכן ככל שהחברה תתגבר על המשבר ועל התקופה הקשה, התנאים האלה יתבטלו". מקרה כזה תיאר בשבוע שעבר ליעד אגמון, היום שותף בקרן ההשקעות אינסייט ובעבר מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט־אפ דיינמיק יילד שנמכרה למקדונלדס ביותר מ־300 מיליון דולר ב־2019 והשנה נמכרה שוב למאסטרקארד. אגמון סיפר כי החברה נאלצה לעשות את אחד מגיוסי ההון בתנאים מאוד קשים שכללו התניות רבות, אך אלה התבטלו משום שהשווי במכירה היה גבוה. יותר מכסף - מוקד העניין המרכזי בתעשיית ההייטק הוא העובדים. מעמדה הייחודי של ישראל בעולם הטכנולוגיה נובע ישירות מכוח האדם במדינה ובחו"ל רבים רואים אותנו כמרכז הפיתוח העולמי. בעוד שבארה"ב כבר פוטרו יותר מ־20 אלף עובדים מתעשיית ההייטק, בישראל המספר עוד לא מגיע אפילו ל־1,000 עובדים וזאת מול המחסור הכרוני של יותר מ־10,000 עובדים. בינתיים באפריל האחרון הגיע מספר המועסקים בהייטק הישראלית ל־431 אלף, שיא של כל הזמנים ושיעור העובדים במגזר נסק ל־11.7% לעומת 10.5% ב־2020, כך על פי נתוני הלמ"ס. בינתיים כל העובדים שפוטרו מחברות הייטק בחודשים האחרונים, מצאו עבודה חדשה במהירות רבה ולא מעטים אף העידו כי אפילו שידרגו את התנאים לעומת מה שהיה להם כאיתות לעוצמתו של המגזר. ובכל זאת, נתונים שאספה חברת לאגון (LAGOON) שמתמחה במודיעין עסקי מבוסס דאטה סיינס, מעידים על ירידה חדה במשרות הפתוחות שמפרסמות חברות הייטק באתרי האינטרנט שלהן. בלאגון, שסורקת אתרי חברות, אתרי דרושים, פרופילים בלינקדאין ועוד, מציינים כי ביוני חלה ירידה של כ־20% במספר המשרות האלה. שיעור זה דומה לירידה של 23% שנרשמה באתרי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות ובהן סיילספורס וקוינבייס. בפועל המצב עלול להיות אף חמור יותר כי הייטקיסטים רבים מעידים כי לאחר פנייה למשרה פתוחה כזאת התבשרו כי הוחלט לא לאייש אותה. גם מנהלות משאבי אנוש מעידות על כך שנאמר להן להמשיך לפרסם את המשרה אך לא להתאמץ במיוחד לאייש אותה. "ברבעון הראשון עוד ניתן היה לראות עלייה בהיקף המשרות הפתוחות, ברבעון השני המגמה התהפכה וביוני היא החמירה", אומר ל"כלכליסט" עמרי שטייר, מייסד משותף ומנכ"ל לאגון, "גם בפרופילים של לינקדאין ניתן לראות שינוי בקצב הגיוסים, כאשר חברה כמו ריסקיפייד לדוגמא שגייסה יותר ממאה עובדים ב־2021, הסתפקה בגיוס של 20 עובדים בלבד במחצית השנה האחרונה". על פי הנתונים, שיעור הירידה במשרות הפתוחות ביוני בחברות הציבוריות היה גבוה יותר מאשר בחברות הפרטיות. החברות הציבוריות האטו את הגיוסים כבר בתחילת השנה, אך הפרטיות החלו לצמצם את המודעות רק באפריל. החברות הישראליות שבהן נרשמה הירידה החדה ביותר במשרות הפתוחות הן איטורו, שנאלצה לוותר על הנפקת הספאק בוול סטריט, סניק, שאף הודיעה על ארגון מחדש ופיטורים של כ־3% מהעובדים בסוף השבוע האחרון, וסימילרווב, שהונפקה בשנה שעברה ומנייתה צנחה ב־53% מתחילת 2022. פייסבוק ישראל חתכה כמעט ב־50% את מספר המשרות הפתוחות ובמיקרוסופט המספר הזה ירד ב־15%. לא כל צמצום במשרות הפתוחות יתורגם כמובן לפיטורים ומרבית החברות ינסו להסתפק רק בעצירת גיוסים ואי־איוש משרות במקום עובדים של עזבו, אבל הנתונים של לאגון מראים כי המצב בישראל לא כל כך שונה מזה שבארה"ב, רק שהכל מגיע אלינו בעיכוב קל ובעוצמות מופחתות. מקור
  5. שר החוץ הירדני איימן ספדי התייחס במהלך ראיון שפורסם היום (שני) בעיתון הלבנוני א-נהאר למספר סוגיות העומדות על סדר היום בעולם הערבי. בראשית השיחה, הוא התייחס למשבר הכלכלי הקשה בו מצויה לבנון, והדגיש כי "אסור לתת לה לקרוס ולהתמוטט, ההגנה על לבנון נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו - כדי שנוכל לספק את צרכיה, ולפתח דרכים שיאפשרו לה להתאושש". עם זאת, הוא הדגיש כי "העבודה חייבת להתחיל מתוך לבנון עצמה, שכן השלב הראשון בדרך ליציאה מהמצב החמור הוא השגת מנגנון שיאפשר לכלל הגורמים במדינה לעקוף את הנושאים הפוליטיים הפנימיים, כדי להוביל ליציבות מדינית, הסוללת את הדרך לכלכלה יציבה ומתפתחת". ספדי הזכיר את מפגש שרי החוץ הערבים בביירות, וציין כי אחד הנושאים שעלו במהלכו הוא הסוגייה הפלסטינית, והמצב הפוליטי הלא יציב בישראל, כדי להצליח ולשמור על הנושא בסדר העדיפויות הבינלאומי ולהתחיל במשא ומתן לקראת השגת שלום צודק ומקיף - תוך שמירה על הזכויות הפלסטיניות". "הצעדים הישראלים מערערים את פתרון שתי המדינות", אמר הבכיר הירדני, "מדובר בצעדים שנעים בין התיישבות והפקעת קרקעות, לעקירת אוכלוסיות וחוסר כבוד למעמדו ההיסטורי והמשפטי של הר הבית. דנו היום במה ניתן לעשות - כערבים - כדי למנוע הידרדרות נוספת במצב". הוא נשאל האם יש לירדן מספיק תמיכה ערבית ובינלאומית כדי להגן על האתרים הקדושים למוסלמים ולנוצרים, והשיב: "ישנה תמיכה בצורך לשמור על מעמדם המשפטי הקיים, אך מול היעדר הסיכוי לשלום - ישנה סכנה להתפוצצות המצב". ספדי ציין כי "האפוטרופסות על המקומות הקדושים הללו נמצאת בידי הממלכה ההאשמית, אך האחריות להגן עליהם היא בינלאומית - פלסטינית-ירדנית-ערבית, זאת מפני שהתעסקות בירושלים דוחפת את האזור כולו לפיצוץ". בהמשך הריאיון, הוא התייחס לרעיון של הקמת ברית הגנה אזורית, בדומה לנאט"ו, זאת במענה לאתגרים המשותפים למדינות האזור. "לא דובר על ברית כזו שישראל תהיה חלק ממנה, אלא רק על מציאת מנגנון פעולה שיאפשר לנו להתמודד עם האתגרים המשותפים. יש חוזה הגנה ערבי מאז שנות החמישים, אבל בפועל הוא לא אקטיבי. יש אתגרים במונחים של הביטחון הכולל ועל זה מדברת ירדן". התפרעויות בהר הבית. צילום ארכיון: דוברות המשטרה הוא הוסיף גם כי "סוגיית הברית הערבית - ישראלית מול איראן לא תהיה על הפרק בפסגת המנהיגים ערבים שתתקיים בהשתתפות ביידן בסעודיה, והדגיש כי בירדן לא עוסקים בסוגייה של ברית ערבית – ישראלית למאבק באיראן". לדבריו, הפסגה המתוכננת בעיר ג'דה תהיה הזדמנות להעמקת מנגנוני הביטחון האזוריים, ולא מרחב לעיסוק בסוגיית נורמליזציה ערבית-ישראלית, או מקום לגיבוש ברית ערבית נגד איראן מקור
  6. Air

    כאן נולדתי

    @ישי מוקדש לך @Dolev
  7. Air

    למה כולם משתוללים?

    1. הצג תגובות קודמות  עוד 1
    2. Dolev

      Dolev

      חחחח אשכרה עשיתם פלישה לפרופיל שלי חחחח

    3. Air

      Air

      @TheBestHere

      @Ofek

      @Carmel

      היה צריך לפלוש

    4. Ofek

      Ofek

      שתוללות

  8. Air

    מה מיוחד בזה הלילה?

  9. Air

    למה כולם כל כך שמחים?

  10. Air

    למי אתם מצבעים בבחירות?

    שאלה טובה לאף 1
  11. אחלה אופק תמשיך לפול בפול סטט
  12. ברוך הבא למשפחת הכתומים !

    1. Sheriff

      Sheriff

      חחחח יאח יקר ..

×
×
  • צור חדש...