עבור לתוכן
רוצים שגם הסקר שלכם יופיע בעמוד הראשי של הפורום? קרא עוד... ×

חיפוש בפורום

מציג תוצאות עבור התגיות: 'יותר'.

  • חפש לפי תגיות

    כדי לשמור תגית יש ללחוץ על מקש האנטר
  • חפש לפי משתמש

סוג תוכן


פורומים

  • פורומי מערכת
    • בעיות בהרשמה
    • חדשות ועדכונים
    • מדריכים ותמיכה כללית
    • בית המשפט
    • פניות לצוות המשחק
    • פניות לצוות הפורום
    • דרושים לאמיו ישראל
  • אמיו כללי
    • אתגרים ופעילויות
    • הודעות משתמשים
    • חוויות מהמשחק
    • קניה ומכירה
    • גילדות, אליאנסים וקרבות
    • יריד המכירות הענקי
  • דיון, עזרה וייעוץ
    • דיונים ומה שבראש
    • עיצוב גרפי
    • לימודים וצבא
    • תמונות הגולשים
    • מחשבים כללי
    • מולטימדיה, גאדג'טים וסלולאר
    • תוכנות להורדה
    • חדשות ואקטואליה
  • פנאי ובידור
    • ספורט
    • מוזיקה
    • סרטים וסדרות
    • הומור וחידות
    • תזונה ובישולים

לוחות שנה

  • לוח איוונטים

Product Groups

  • כינויים Nicks
  • שחקנים Characters
  • חבילות תרומה והטבות

קטגוריות

  • פתרון תקלות התחברות נפוצות
  • טיפים ומדריכים לשרת המשחק
  • מדריכי שימוש באתר הבית
  • מדריכי שימוש בקהילת הפורומים
  • מדריכים לרכישת חפצים וקרדיטים
  • מדריכים בנושאים שונים
  • ארכיון מדריכים

מצא תוצאות ב..

מצא תוצאות ש..


תאריך שנוצר

  • התחל

    End


עודכן לאחרונה

  • התחל

    End


סנן לפי מספר של...

הצטרף

  • התחל

    End


קבוצה


מגורים


תחומי עיניין


עיסוק


מין


שם במשחק


סוג שחקן


גילדה


תפקיד בגילדה

נמצאו 6 תוצאות

  1. יצא לכם לדמיין פעם איך זה מרגיש לצעוד על כוכב אחר? הצוות של D-Mars החליט לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהקים הדמיה של מאדים בלב מכתש רמון, שדומה מאוד לפני השטח על הכוכב. הבוקר נכנסו לשם 6 אסטרונאוטים שיעשו ניסויים שונים, ינסו לסלול לישראל את הדרך לחקר החלל ואולי גם לנו את הדרך לחיים מחוץ לכדור הארץ "ייתכן שעוד עשרים שנה נצטרך למצוא חלופה למגורים על פני כדור הארץ, ומאדים תהיה האלטרנטיבה", אומרת לי הדס נבנצל, ביוטכנולוגית מאוניברסיטת בר אילן. הדס, 30, שכותבת בימים אלו את הדוקטורט שלה בביוטכנולוגיה, היא שותפה פעילה בפרויקט D-mars – יוזמה ישראלית ייחודית שבמסגרתה הוקם מרכז הדמיות בינלאומי למחקר פלנטרי באזור מצפה רמון, שמטרתו לקדם בישראל את חקר החלל בפרט, ומדע וטכנולוגיה בכלל. "מאדים הוא הכוכב השני הכי קרוב לכדור הארץ, אבל אנחנו לא יכולים לנחות על נוגה, הכוכב הקרוב ביותר, כי הוא למעשה כדור גז ענקי עם טמפרטורות מאוד גבוהות שאין לנו אפשרות להתמודד איתן", מסבירה הדס. "מאדים, לעומתו, הוא סלעי, והטמפרטורות עליו באזורים מסוימים יכולות להגיע ל-35 מעלות, כמו שקורה לפעמים במצפה רמון. למרות הטמפרטורות הדומות, במאדים אין מים נוזלים אלא רק קפואים, אז לא בטוח שנוכל לחיות עליו, אבל נוכל לחקור". היוזמה נולדה בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, ובמסגרתה ידמו שישה משתתפים, המכונים רמונאוטים – הלחם של רמון ואסטרונאוטים – את התנאים על מאדים, ויחקרו את ההיבטים השונים של החיים עליו. את ההדמיה הם יעברו במיקום סודי במצפה רמון – אחד המקומות הכי דומים בעולם לתוואי השטח במאדים, כפי שמסבירה הדס. "עשינו בדיקות וחיפושים עם גיאולוגים וחוקרים במדעי ים המלח והערבה, והם עזרו לנו למצוא את הנקודה הכי דומה למאדים מבחינות שונות כמו מבנה הקרקע, הגאולוגיה, הצחיחות, הבידוד, המראה, ואפילו מבחינת הטמפרטורה. ההדמיה הזו עושה הדמיות וסימולציות לחיים על גופים שמימיים אחרים למטרת מחקר ופיתוח, מתוך ההבנה שבעוד עשרים שנה האנושות תגיע למאדים – ואנחנו רוצים להקים ולכתוב פרוטוקולים חדשים, להבין מה הבעיות ולמצוא פתרונות". למה חשוב לכם לחקור את מאדים דווקא עכשיו? "ההתחממות הגלובלית והאוקיינוסים שעלולים כתוצאה ממנה לעלות ולהציף, הזיהום שמתפשט ועוד התרחשויות שאולי לא יאפשרו לנו להמשיך לחיות, הן אלו שמביאות אותנו לרצות לחקור אפשרויות לחיים בכוכב אחר. יש עוד מקומות בודדים בעולם שמדמים את הנחיתה על מאדים – בהוואי וביוטה למשל". ואכן, ההדמיה במכתש רמון נולדה לאחר שרואי נאור, חוקר גאולוגיה של מאדים ומנהל המשימה, נשלח למכון ההדמיה ביוטה בשנה שעברה. "אני מתכנן לעשות את הפעילות שיצאה לפועל עכשיו כבר שנתיים. נסעתי ליוטה ודימינו מבנה שדומה מהרבה בחינות למאדים, גרנו בתוכו כמה ימים, ואחת המטרות המשניות שלי במשימה הייתה להבין איך מפיקים הדמיה כזו, כדי שנוכל לעשות את זה בישראל, אפילו ברמה יותר גבוהה". "גם פה יכולה להיות הכשרה של אסטרונאוטים ישראלים" נאור משמש גם כמדריך במכון דוידסון, בבית הספר להכשרת אסטרונאוטים צעירים – תכנית דו-שנתית של תלמידי תיכון, שקיבלה השראה מהתכנית להכשרת אסטרונאוטים האמיתית של נאס"א. לכן, לא מפתיע שהוא היה רוצה לראות את ישראל הרבה יותר מעורבת בפעילות של נאס"א וחקר החלל. "ישראל יכולה וצריכה להיות הרבה יותר מובילה בתחום הזה", הוא אומר, "אנחנו הסטארט אפ ניישן, אבל היום ישראל וחלל זה לרוב רק לוויינות – לווייני תקשורת ולוייני ריגול. אבל יש לנו המון מוצרים אפליקטיביים בתחום החלל, ולכן אנחנו מנסים להקים מרכז הדמיות חלל, כדי שישראל תוכל להיכנס יותר לתחום הזה של פיתוח טכנולוגי בחלל וגם לשלוח אסטרונאוטים לחלל. ההכשרה של האסטרונאוטים מתקיימת במרכזי הדמיות כאלו, אז גם פה יכולה להיות הכשרה של אסטרונאוטים ישראלים ובינלאומיים". במסגרת ההכשרה במכון דוידסון עושים הדמיות חלל, וכך הוקם בשיתוף פעולה עם אדריכלים מהטכניון הביטאט (Habitat) – מבנה שבו שוהים האסטרונאוטים בחלל, כדי להתאים להדמיה על מאדים. "ההביטאט תוכנן כחלק מקורס בפקולטה לאדריכלות בטכניון, על ידי האדריכלים משה צדאי ואלון שיקר, שבעצמו נמצא כרגע כחלק מצוות הרמונאוטים בשטח, כדי להסיק מסקנות". ההאביטאט, שהוקם במשך שלושה חודשים, הוא מבנה בגודל דירת שני חדרים, שמתאים לשישה אנשים. יש בו קפסולות שינה יפניות בקומתיים, מטבח קטן שמכיל רק אוכל יבש – כי אי אפשר לגדל במאדים אוכל, שירותי וואקום מיוחדים, מעבדה לניתוח התוצאות של הניסויים, שולחן אוכל שישמש גם לישיבות, וגם מקום קטן שבו אפשר להיות לבד. למה בעצם צריך מקום שאפשר להתבודד בו? "השהות בהביטאט מדמה את השהות במאדים. שם קיימת אפשרות להתממשק לכדור הארץ רק פעם בשנתיים, כך שהאפשרות להישאר על מאדים לתקופה ממושכת היא משהו שצריך לקחת בחשבון. השהייה של צוות כזה קטן במקום צפוף מאוד שמבוקר כל הזמן מבחוץ מייצר המון לחץ, וחשבנו על הצרכים של האנשים גם מבחינה אנושית חברתית ופסיכולוגית. האדריכלים הגדירו את הצרכים הרלוונטיים לחיים של האסטרונאוטים בהדמיה ובמאדים ולפיהם עיצבו את ההביטאט". חוץ מההביטאט, עוצבה יחד עם מעצב האופנה אלון לבנה גם חליפת חלל מיוחדת, שמשמשת את הנסיינים לשהייה מחוץ לבית. "החליפה כוללת חליפה, כפפות, מגפיים, קסדה מעבר לחליפה צריך היה גם לייצר מערכת תומכת חיים – באטמוספירה של מאדים אין חמצן, ולכן האסטרונאוטים יצטרכו לשאת בלוני חמצן. אבל כאן, במצפה רמון, בנינו להם מערכת תומכת חיים – סוג של מזוודה שהם נושאים על הגב שבה יש מערכת חשמל, אוזניות ורמקול, חיישנים שמודדים כל הזמן לחץ דם וקצב לב". הבוקר נכנסו ששת הרמונאוטים למבנה ויצאו למשימה הראשונה שלהם - לחקור את הסלעים באזור ולבדוק האם יש בהם חיידקים. המשימה מדמה חיפוש דומה שייעשה במאדים אחר חיידקים, כדי לבדוק היתכנות לחיים על מאדים. "המטרה היא לדמות עד כמה שאפשר את התנאים שיחוו אסטרונאוטים במשימה מאוישת במאדים, ואני חושב שהצלחנו בזה", מסכם נאור.
  2. גדולי הדור: יותר סמארטפונים חוצים את מחסום ה-6 אינץ' אם עד לפני שנתיים חשבנו כי 6 אינץ' הוא גודל הצג המקסימלי לסמארטפון, המציאות מוכיחה אחרת. קחו לדוגמה את ה-Mate 10 Pro שמצטרף לחמישיית הענקים העולמית. הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות" סלולרי? פאבלט? טאבלט? איך נכון יהיה להגדיר את המכשיר החדש שתציע היצרנית הסינית שיאומי בשנה הקרובה, עם צג בגודל 7 אינץ', לא פחות? אם עד לפני שנתיים ההנחה הרווחת הייתה כי צגי ה-6 אינץ' הם הגבול העליון בסמארטפון - שתי התפתחויות טכנולוגיות טפחו על פנינו: הראשונה - הצמצום הדרמטי של השוליים בצידי המסך, כך שאין עוד צורך להרחיב לכבודו את המכשיר. השנייה - המעבר ההדרגתי ליחס רוחב/גובה "קולנועי" של 18:9, שבפועל מקטין את הרוחב לטובת הגובה. כך שצגי ה־6 אינץ' הם היום ה-5.5 אינץ' החדש. Samsung Galaxy 8s plus: עדשה אחת יצרניות הסלולריים זהירות בינתיים. מכשירי הדגל העיקריים - האייפון 8 של אפל, הגלקסי S8 של סמסונג, ה-G6 של LG, ה-P10 של וואווי - נזהרים לדגדג את ה-6 אינץ' מלמטה, אך לא להגיע אליו. את הצגים הגדולים במיוחד הן שומרות לסדרות "פלוס" או "פרו" מיוחדות. אבל המציאות בשטח ברורה: על פי דוח עדכני של חברת המחקר IDC עד 2019 יעקפו מכירות הפאבלטים (כיום מכשירים בעלי צג של בין 5.5 ל-7 אינץ') את מכירות הסמארטפונים הקטנים יותר. וואווי MatC, היצרניות זיהו במהירות שהחולשה למסכים גדולים לא תוקפת רק מי שיכולים להרשות לעצמם מכשירי סופר-פרימיום, ובשנה האחרונה הן החלו לטפטף לשוק מכשירי ענק מוזלים. אלה באים, בדרך כלל, עם רזולוציית מסך בסיסית יותר ועם סוללות חזקות יותר - גם כיוון שהצג הגדול דורש יותר אנרגיה, וגם כי המעבדים הבינוניים שלהם יודעים לסחוט מהסוללה פחות. הקבוצה הזו מיוצגת בארץ, בינתיים, על ידי דגמים כמו אקספריה XA1 אולטרה של סוני, ו-Mi Max 2 של שיאומי, שניהם נמכרים בטווח המחירים שבין 900 ל-1,600 שקל. העין לא תרגיש עוד לפני IDC, היצרניות זיהו במהירות שהחולשה למסכים גדולים לא תוקפת רק מי שיכולים להרשות לעצמם מכשירי סופר-פרימיום, ובשנה האחרונה הן החלו לטפטף לשוק מכשירי ענק מוזלים. אלה באים, בדרך כלל, עם רזולוציית מסך בסיסית יותר ועם סוללות חזקות יותר - גם כיוון שהצג הגדול דורש יותר אנרגיה, וגם כי המעבדים הבינוניים שלהם יודעים לסחוט מהסוללה פחות. הקבוצה הזו מיוצגת בארץ, בינתיים, על ידי דגמים כמו אקספריה XA1 אולטרה של סוני, ו-Mi Max 2 של שיאומי, שניהם נמכרים בטווח המחירים שבין 900 ל-1,600 שקל. העולה החדש הכי טרי בין סמארטפוני הפרימיום - כלומר המשובחים והיקרים במיוחד - הוא ה-Mate 10 Pro של וואווי, פאר היצירה הסיני, שהושק אתמול בישראל. צג ה־6 אינץ' שלו מציע יחס 18:9 ומתוח באמת עד הקצה - כמעט ללא שוליים בצידיו, ועם מינימום של שוליים מעל ומתחת. היחס בין המסך למכשיר בחזיתו נדיר במיוחד לכתבה המלאה לחצו <<
  3. רק התחיל השבוע, והנה הגיחה לה עוד נבואת זעם כדי שתוכלו לפתח חרדות או להגיד לנו שוב שאנחנו מגזימים ומלחיצים מומחים טוענים כי התפרצות וולקנית עלולה להוביל לסוף הציוויליזיה כפי שאנו מכירים אותה, ושזה עלול לקרות יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים. באינדונזיה רק לאחרונה 40 אלף בני אדם פונו מבתיהם מחשש התפרצות הר געש אגונג באי באלי ושדה התעופה המקומי הושבת. התפרצות אייאפיאטלאייקוטל באיסלנד בשנת 2010 הותירה ענן עשן עצום באוויר ואף השביתה את הפעילות שדה התעופה רייקיאוויק, אך לא היוותה איום ממשי על חיי אדם. הסיבה לכך היא שההתפרצות לא הייתה "התפרצות על". מדענים ניבאו כי נהיה עדים להתפרצות על נוספת יותר מהר משנדמה לנו. התפרצות העל האחרונה היא זו שהובילה להיווצרות אגם טובא באינדונזיה לפני 75,000 שנים. התפרצויות על מתרחשות בדרך כלל כל 45,000-174,000 שנה. לדברי פרופסור ג'ונתן רוג'ייר מאוניברסיטת בריסטול וחברי הצוות שלו לחקר מדעי כדור הארץ, הם יצרו תחזית חדשה לפיה התפרצות עלולה להתרחש בין 5,200 ל-48,000 שנים. הם הסתמכו על בסיס נתונים גאולוגים בחישוביהם. לפי רוג'ייר ההתפרצות הבאה תתרחש עוד 17,000 שנים, כשלפי הנתונים ההתפרצות האחרונה קרתה לפני 20,000-30,000 שנים. הוא טוען כי התמזל מזלנו שלא חווינו התפרצות על נוספת מאז. הגיאוכימאי ד"ר מארק רייכוב מאוניברסיטת לסטר (שלא השתתף במחקר) מגבה את ממצאי הפרופסור והצוות שלו: "ההערכות והגישה עומדות איתנות, ובוודאי יעזרו לנו להבין בעיקר יוכלו לעזור לצפות התפרצויות עתידיות. עם זאת, כוחות הטבע, הכוללות התפרצויות וולקניות, לא בהכרח עובדות 'לפי השעון'." רייכוב גם מוסיף שהרי געש הם איום גדול יותר לציוויליזציה ממה שחשבו בעבר, וכי כעת הפוקוס שלנו צריך להיות על ההתפרצות האחרונה של הר אגונג. לקישור אם סירטון לחצו כאן
  4. שלום לכולם אז אני התחיל ככה: לפני בערך 2יום חבר רצה להחזיר אותי למשחק אמרתי לו אין לי שחקנים אין לי כלום בשרת מכרתי הכל ופרשתי הוא ראה שהתעצבנתי והכל ואמר לי תפתח אשכול ואתה חוזר לשחק איתי ואם עוד חבר אמרתי לו איך אני יחזור אם אין לי שחקנים וכלום אני לא הולך לאמן שוב שחקנים אז הוא אמר לי אל תדאג אני ידאג לך לא איתן לך שיעשו לך חרא ולקח אותי בידיים שלו נתן לי להכנס שותף ואמרתי לו פשוט תודה רבה ועכשיו התחלתי לחזור אני מודה לו מאוד ושמחתי להכיר בן אדם ענק כזה שנתן לי לחזור ולא וויתר אל שחקן קהילה ממש ותיק מקווה לראותכם חברים טובים (: וקהילה טובה !! שכחתי לציין שדני בלאק נדיר החזיר אותי תודה רבה וכבוד ענק לו!!
  5. Adam

    שיתוף חזק יותר

    סיפורו האמיתי והמלהיב של ג'ף באומן, אדם רגיל אשר כבשו את ליבם של אנשי עירו ושל העולם כולו, כאשר הפך לסמל של תקווה בעקבות הפיגוע במרתון בוסטון בשנת 2013. ג'ייק ג'ילנהול מככב כג'ף בן ה-27, איש ממעמד הביניים אשר הגיע למרתון בוסטון על מנת לזכות מחדש בחברתו לשעבר ארין. הוא מחכה לה על קו הסיום כאשר הפיצוץ מתרחש ומאבד את שתי רגליו בפיצוץ. לאחר שיקומו בביה"ח, ג'ף מסוגל לסייע לכוחות הבטחון ולזהות את אחד המחבלים, אולם הקרב האישי שלו רק מתחיל. הוא מתמודד עם חודשים של שיקום פיזי ונפשי עם התמיכה הבלתי מעורערת של ארין ומשפחתו. זהו סיפורו האישי של ג'ף על מסעו ההרואי שבוחן קשר של משפחה וקהילה אשר עוזרים לו להתגבר על הטרגדיה. מלא ברגש, והומור, חזק יותר הוא סיפור מלא השראה אמיתית של האיש שהפך להיות ההתגלמות החיה של החוסן הבוסטוני לאחר האסון.
  • הודעות בפורומים

  • אשכולות בפורום

  • משתמשים רשומים

  • המשתמש החדש ביותר

×